בונה = קפה.  (בתרגום מאמהרית)

באתיופיה נוהגים לשתות קפה בצוותא. שתיית הקפה הינה מעשה שבשגרה יומיומית. בונה יכולה להיות פשוטה ביותר כל בוקר בין שתי שכנות, ללא אתן (קטורת) וללא כיבוד ובצורה פשוטה ובסיסית ביותר של שתיית הקפה בלבד, אפילו ללא הכנתו הקפדנית. ואילו בונה יכולה להיות חגיגית ביותר עם מספר רב ביותר של אורחים ובני משפחה שהגיעו מכפר רחוק, ויש המון כיבוד וקישוט וחגיגיות.

על הציר הזה נעה המסורת המיוחדת והחשובה הזו של שתיית הקפה בצוותא הנהוגה באתיופיה.

כאשר מגיעים אורחים ממקומות רחוקים, או אורחים נכבדים, מובן שהבונה תהייה יותר מיוחדת, יותר עשירה במטעמים, יותר מגוונת, יותר חגיגית. בונה נקראת גם ספל קפה בבית קפה שהלקוח מעוניין להזמין. אך המשמעות הראשונית היא בהחלט הכוונה לישיבה בצוותא ושתיית הקפה. התהליך נראה מורכב יחסית לאנשים מחוץ לאתיופיה.

מה זה בונה?

ישיבה בצוותא ושתיית קפה. יותר מכל מסמלת הישיבה את הערך הנעלה באתיופיה: ערך הכנסת האורחים. מפגש חברתי מהנה ומלכד.

עם מי יושבים? עם השכנים, עם חברים, עם משפחה, עם מכרים.

הילדים יושבים בשקט ומקשיבים בשקט לשיחות המבוגרים, או שפורשים לחדר סמוך. הם מקבלים לשתות אחרונים. כן, גם ילדים בני 3 שותים בונה חמה מהכוס של אבא. מראה משובב נפש דרך אגב.

מה עושים? מדברים. מרכלים. צוחקים. מעבירים את הזמן ברוגע ובכיף ביחד.

מדברים על המשפחה, על כסף, על הנעשה באיזור, על האנשים ומעשיהם, פוליטיקה, על כל מה שרוצים וכל מה שאקטואלי.

מה אוכלים? מנשנשים "בונה קורס". בונה קורס הינו הכיבוד שמניחים על השולחן. ומהו הכיבוד? פופקורן שבאמהרית שמו Fendisha , גרגרי חיטה ביחד עם גרגרי חומוס קלויים הנקראים באמהרית "קולו". קצת לחם אתיופי שנקרא "דאבו", גרגרי חיטה הנקראים "גבס".

שתיית הקפה: תמיד ולעולם יהיו 3 סבבי קפה. כאשר הכל מתנהל לאט ועל מי מנוחות. אם מגיע אורח נוסף לאחר ההתחלה, יוכלו להתחיל פעם נוספת מהסבב הראשון, למען כבודו של אותו האדם.

הספל הראשון נקראת: אבול. בספל זה מכינים עם מלוא הקפה.

הספל השני: טונה. לא מחדשים את כמות הקפה, צבעו של הקפה יותר בהיר.

הספל השלישי והאחרונה: ברכה. מלשון ברכה- שבמהלך שתייתה נוהגים האורחים לברך את בעלי הבית ויושביו. הכוס השלישית כבר בהירה לגמרי- המים חומים.

מי מכין: תמיד - לעולם האישה המארחת בביתה היא זו שמכינה.

איך היא מכינה: כפי שראיתם במו עיניכם: שוטפים, ממיינים, קולים, כותשים, מרתיחים, מוזגים וכ'ו... תהליך שלוקח זמן.

הקפה תמיד מבושל ומורתח.

אווירה וקישוט מיוחדים: לרוב יהיה אתן. מהו אתן? קטורת. אבנים רחניות. לאתן סטנד מיוחד עליו מניחים מס' גחלים לוהטות ומעליהן זורקים את הקטורת.

כאשר היום הוא חג ו / או האורחים באו מרחוק יהיה גם צ'ופה = העשב הירוק יפוזר בנדיבות על רצפת החדר.

נהוג לתת לאורח את מלוא הכבוד והייקר.

נהוג לפזר את עשן גרגרי הקפה הקלויים לעברו של האורח.

באתיופיה מוזגים את השתייה עד הסוף!! עד קצה הכוס במלואה!! ללא אינץ' אחד פנוי. וזאת כי האורח הוא אדם מלא. אדם מלא עד הסוף, ללא חוסרים.

מלא באמהרית = מולו.

לא נהוג לסרב לשתות. סירוב יחשב זלזול וחוסר נימוס. לפארנג'ו (כינוי באמהרית לאדם שצבע עורו לבן) יש נסיבות מקלות בכל העניינים הללו.

הבדלים בין העיר לכפר: כמו בכל נושא באתיופיה קיימים הבדלים בין החיים בכפר לחיים בעיר שעלינו לציין.

כמובן שבכפר ההתאספות והכנת הקפה יותר מסורתיים ויותר קרובים למקור.

למשל: בכפר יבשלו הקפה על הגחלים המונחות במעמד המיוחד לשם כך ואילו בעיר בבתים המחוברים לגז, לעיתים יבשלו הקפה בתוך קומקום נירוסטה על הגז...

באתיופיה מגדלים קפה באיזור Kaffa שבמחוז אורומו הענקי. קאפה – קפה, יש דמיון בשמות. הקפה שם הוא מן המשובחים בעולם והעיר המרכזית באיזור קאפה היא ג'ימה- כמה מאות קילומטרים מערבית מאדיס אבבה. בג'ימה מוכרים המון קפה ומוצרים מסורתיים השייכים לקפה כגון שולחנות הגשה המיוחדים בעיצובם, כוסות ועוד.

באחת הכיכרות המרכזיות בעיר- מוצב פסל ענק של ג'בנה מסורתית.

הכלים ושמותיהם האמהרים:

כד החרס: ג'בנה

שולחן הבונה : רקבות Rakabot

כלי הקטורת: Machesha  מצ'שה

הקטורת: את'ן

גרגרי הקפה: בונה

הכוסות: סיני

העשב: צ'ופה

המכתש: מוקצ'ה

ארוחת בוקר= קורס. א.צהריים= מיסה. א.ארבע= מקסאס. א.ערב= רראט. 

"בונה קורס" הינו הכיבוד בבונה.